הטיפול בהפרעות קשב
הפרעות הקשב מכונות לא פעם "תסמונת הדור החדש", כשבשנים האחרונות גדל ומתרחב אחוז המאובחנים כלוקים בהפרעות הללו. הפרעות הקשב והריכוז מתאפיינות במספר תסמינים מרכזיים כגון קשיים בהפקת קשב וריכוז, קשיים בקשב מתמשך עקב מסיחים וגירויים סביבתיים, ניהול עצמי וזמן לקויים, ולעתים גם חוסר בשליטה עצמית, איפוק וסבלנות, כאשר בקרב חלק מהלוקים בהפרעות הקשב, מופיעים גם תסמיני ההיפראקטיביות.
הטיפול בהפרעות קשב הינו לרוב טיפול תרופתי בריטלין, קונצרטה ודומיהן. יחד עם זאת, קיימת הבנה בקרב אנשי מחקר ואנשי מקצוע שהטיפול בהפרעות קשב יעיל הרבה יותר במידה ומשלבים בהם טיפולים קוגניטיביים, טיפולים נוירו-קוגניטיביים וטיפולים נוספים, בהתאם לצרכי המקרה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
בהפרעות הקשב אחת מדרכי הטיפול בהפרעות קשב היא הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי, שתפקידו לעצב מחדש דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים, במסגרת ההתמודדות עם ההפרעות. הכישלונות המצטברים עלולים להוביל לפגיעה בתחושת הערך העצמי, ולירידה במוטיבציה להתגבר על הקשיים, שחלק מהן נובעים מהחשש מכישלונות נוספים. טיפול בהפרעות קשב באמצעות כלים קוגניטיביים-התנהגותיים חושפים את הלוקים בהפרעות הקשב לאופי ההפרעות שלהם, ומעניקים למטופלים את ההבנה שהקשיים שלהם אינם קשורים לכישרון או לאינטליגנציה כי אם לתהליכים נוירולוגיים גופניים אותם ניתן לעקוף, באמצעות סיגול דפוסי חשיבה ופעולה חיוביים וגמישים יותר.
הכלים הקוגניטיביים-התנהגותיים לטיפול בהפרעות קשב כוללים הקניית מיומנויות לניהול זמנים ופתרון בעיות, הקניית אסטרטגיות יעילות לביצוע משימות, קביעת מטרות ולו"ז מוגדר להשגת היעדים, גיבוש תכנית תגמולים בהתאם להישגים וכדומה.
טיפול נוירו-קוגניטיבי בהפרעות הקשב
דרך נוספת לטיפול בהפרעות קשב היא השיטה הנוירו-קוגניטיבית, המשמשת כאימון מוחי בשני מישורי טיפול, הן במישור הקוגניטיבי והן במישור הנוירולוגי, כשהשילוב בין שני המישורים הללו מביא לתוצאות מהירות, יעילות ובעלות השלכה לטווח הארוך. הטיפול בהפרעות קשב במישור הנוירולוגי מורכב מגירוי פעילות גלי המוח עד לתדרים המאפשרים את עליית רמת הקשב, כשהתהליך מעודד יצירת נוירוטרנסמיטורים, לרבות הדופמין.
הטיפול בהפרעות קשב במישור הקוגניטיבי כולל תרגילי מחשב ייחודיים, המפתחים ומחזקים מגוון רחב של מיומנויות ויכולות, בנוסף לקשב והריכוז, כגון תפקודי זיכרון, מהירות תגובה, תפיסה חזותית, תפיסה שמיעתית, ביצועיים ניהוליים וכדומה.
טיפול התזונתי לשיפור תסמיניה של הפרעת הקשב
הגורמים להפרעות הקשב והריכוז עדיין בשלבי מחקר, כשההסכמה היא שמדובר בבעיה תפקודית במערכת העצבים שבמוח, הקשורה פעילות ירודה של הדופמין. וויסות לקוי של דופמין הנובע מנטיות תורשתיות מעלה את הסיכון ללקות בהפרעות הקשב. יחד עם זאת, מחקרים אחרונים מצאו כי בקרב מטופלים הלוקים בהפרעות הקשב נמצאו חוסרים של ויטמינים, חלבונים ומינרלים. גם אלרגיות למוצרי מזון מסוימים (כגון מוצרי חלב, תירס, חיטה, אגוזי מלך וכדומה) עלולים להוביל להופעת התסמינים של הפרעות הקשב או להחמירן. הטיפול בהפרעות קשב במישור התזונתי עשוי להועיל ולמתן את ההפרעה, אך חשוב להיוועץ עם גורם מקצועי בטרם פונים אל השינוי התזונתי. הטיפול בהפרעות קשב במישור התזונתי מגוון, ועשוי לכלול תוספות מזון כמו חומצת שומן אומגה 3, אומגה 6 ואבץ, הימנעות משומן טראנס, והימנעות ממזונות מעובדים עתירי סוכרוז, צבעי מאכל, חומרים משמרים וחומרי טעם למיניהם.
הטיפול הרגשי בהפרעות הקשב
הטיפול בהפרעות קשב במישור הרגשי בא לענות על קשיי התנהגות, קשיי תפקוד וקשיים חברתיים, אשר עולים במסגרות השונות, העשויים לבוא לידי ביטוי בדימוי עצמי נמוך, מופנמות, בדחיית סיפוקים וויסות עצמי, קושי בקבלת סמכות הורית, התקפי זעם ועוד. בניגוד לטיפול הפסיכולוגי, הטיפול הרגשי כולל מרכיב שלישי בין המטפל למטופל, המאפשר למטופל להתבטא באופן בלתי מילולי. טיפול רגשי בהפרעות קשב מתבצע על ידי אנשי מקצוע כגון מטפלים פארא-רפואיים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכדומה, שהוסמכו מטעם משרד הבריאות. שיטות הטיפול במישור הרגשי הינן רבות ומגוונות, ועשויות לכלול טיפול באמצעות משחק, מוסיקה, הבעה ויצירה, רכיבה טיפולית, טיפול באמצעות בעלי חיים ועוד.
לידע נוסף, צרו עמנו קשר